אמונה

images

מקובל לומר שיש מחלוקת מפורסמת בין ברמב”ם לרמב”ן אם יש מצווה להאמין במציאות הקב”ה. לפי הרמב”ם, ישנה מצווה    כזאת (ספר המצוות, מצוות עשה א):                                                                                                                  המצווה הראשונה היא הציווי אשר צוונו להאמין האלוהות והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאות והוא אמרו ית’ אנכי י”י אלהיך

        מצד שני, הרמב”ן מצטט את בעל הלכות גדולות, הרב שמעון קיירא (השגות, שם) שהאמונה בקב”ה איננה מצווה. היא היסוד שעליו הכול בנוי; נקודת המוצא לכל התורה כולה:

                                                                                והנראה מדעתו שלבעל ההלכות שאין מנין תרי”ג מצות  אלא גזירותיו יתע’ שגזר עלינו לעשות או מנענו שלא נעשה אבל האמונה במציאותו יתע’ שהודיע אותה אלינו באותות ובמופתים ובגילוי השכינה לעינינו הוא העיקר והשורש שממנו נולדו המצות לא ימנה בחשבונן. והוא מאמר החכמים אמרו לו גזור עליהם גזרות אמר להם לאו כשיקבלו מלכותי אגזור עליהם גזרות. עשו קבלת המלכות עניין בפני עצמו והמצוות הנגזרות מאתו יתעלה מענין אחר.

          אני תמיד הזדהיתי עם דעתו של ההלכות גדולות. איך ניתן לצוות, להכריח לאלץ בין להאמין במשהו? ניתן לצוות על מעשים, לא על רגשות. חז”ל בעצמם הבינו את הנקודה הזאת טוב מאד. למשל, בתלמוד דנו בשאלת מעמדו של יהודי שנדרש להמיר את דתו ולא ייהרג. ההלכה במקרים כאלה ידועה, הוא חייב במקרה כזה להקריב את חייו על קידוש השם. אולם, מה דינו של אחד שלא היתה בו היכולת לקדש שם שמים ובמקום זה עבד ע”ז או המיר את דתו כלפי חוץ? כאן, ההלכה היא חד משמעית. אדם כזה אננו נחשב עובד עבודה זרה בגלל שהאיסור מחייב שיקבל בכנות את אלוהותו של הע”ז, ואת זה הוא לא עשה! ולהבדיל אלף הבדלות, אותו דבר נכון לגבי האמונה בבורא העולם.

          אם כן, למה הרמב”ם מונה את האמונה כמצווה? זו”ע, למה רוב מוני המצוות קובעים בהתאם? לגבי הרמב”ם, לפחות, אין כאן באמת שאלה. הרמב”ם כתב את ספר המצוות בערבית. הוא תורגם לעברית כמה פעמים, והתרגום שלרוב משתמשים בו הוא של רבי משה ן’ תיבון. רבי משה היה נצר לגדולי המתרגמים מערבית לעברית, אולם כאן פשוט לא דייק. משמעות המילה שבה השתמש הרמב”ם כאן לא הייתה ‘להאמין’ אלא ‘לדעת.’ זאת אומרת, שלדעת הרמב”ם התורה ציוותה את היהודי לפתח כלים לחזק את אמונתו בהוכחות שכליות ומדעיות. אולם, הוא מודה שאי אפשר להכניס אמונה בבורא העולם ללבו של מישהו דרך כפייה מבחוץ.

          ומה לגבי כל החכמים האחרים הטוענים שהתורה מצווה כל יהודי ויהודי להאמין בו? גם כאן, הקושי איננו כה גדול. ניקח, לדוגמא, את דברי הרב משה מקוצי (Coucy), מחבר ‘ספר מצוות גדול’ (1247 לסה”נ לערך):

המצווה הראשונה מצוות עשה להאמין כי אותו שנתן לנו את התורה בהר סיני על ידי משה רבינו הוא י”י א – להי’ שהוציאנו ממצרים וזהו מה שאמר בשעה שנתן את התורה (שמות כ, ב) אנכי ד’ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים:

          המחבר דורש שנכיר שנותן התורה הוא ה’ המוציא את ישראל ממצרים. אולם, מתן תורה הוא נקודת ההתחלה שאיננה מוטלת בספק. מהיהודי נדרש להודות בזיהוי נותן התורה עם הא-ל מוציאנו ממצרים. זהו דבר שניתן ללמוד, ללמד ולבצע. אולם, עצם קיומם של יציאת מצרים ושל מתן תורה הם מובנים מאליהם. או, כשפי שמעיר הרב מקוצי בהקשר אחר, ‘כי כל ישראל תקועים באמונה חזקה.’ הרב מקוצי, וסביר להניח שזה נכון לגבי שאר מוני המצוות, תפסו את מצוות האמונה כמחייבת הצהרת הזדהות. אולם, עצם האמונה יסודו לא יימצא בפקודה מבחוץ.

          אז, האמונה מאיפה תצא?

          תחילתה של תשובה יש למצוא בפסוק שמגייס הרמב”ם ואחרים להוכיח את חובת האמונה. ‘אנכי ד’ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.’ כידוע, הדברים נאמרו ע”י הקב”ה במפגש הישיר, והבלתי מתווך, בינו לבין בני ישראל שנאספו למרגלות הר סיני. האמונה, אם כן, יסודה בחוויה אישית של קיומו של הקב”ה’.

          מי שאמר את הדברים לראשונה בצורה הכי ברורה, היה רבי יהודה הלוי ב’ספר הכוזרי.’ הספר פותח בגרסה מעובדת של התגיירות מלך הכוזרים, אומה טורקית שמשלה ביד רמה על אזור הקווקז בימי הביניים המוקדמים. לפי הסיפור, ‘נשנה עליו חלום פעמים רבות כאלו מלאך מדבר עמו ואומר לו: “כוונתך רצויה אצל הבורא אבל מעשך איננו רצוי” (כוזרי א, א). בעקבות החלום, פותח המלך בחיפוש רוחני נרחב שמביאו לקבל את דת ישראל. בעקבות התגיירותו, פורש הלוי את משנתו בנושא עבודת השם. אני זוכר שכשלמדתי את הספר בפעם הראשונה, הוקסמתי בו. הוא סיפק לי אז תשובות לשאלות רבות שהעיקו לי, ומצאתי את עצמי מתלהב עוד ועוד מדברי ריה”ל. בשלב מסוים, שיתפתי את המורה (לימים, פרופ’) אהוד לוז בדעתי ההולכת ומתחזקת שיש בספר ביטוי ומענה לכל מי שמחפש יהדות! הוא חייך ואמר: ‘נכון מאד! בתנאי שהיה לך חלום.’

          ברוב כנותם, דבריו חדרו לנבכי נשמתי. חוויה רוחנית, מעורפלת ככל שתהיה, היא נקודת פתיחה חיונית למסע רוחני. בלעדיה אין התחלה ולא קיום לכל העסק הזה שנקרא, במקרה שלנו, יהדות. עמה, עם כל הקשיים והתהיות והספקות, העולם נראה אחר לגמרי. אני יכול להעיד בעצמי, שאמונתי בבורא מתחזקת לאור פלאי הטבע, מתופעות גדולות כגון המרחקים הבלתי נתפסים בין הכוכבים והגלקסיות ועד לסביכויות של העלה הדק. כהיסטוריון, אני עומד מפעם ולא מבין מול חידת הישרדותו של העם היהודי ושל תורת ישראל, הישרדות הסותרת את כל כללי ההיסטוריה המוכרים; ואינני מסוגל להסבירה אלא כביטוי להשגחה.

          אולם, חוויה חייבת להיות, ואמונה איפה תיוולד?

Advertisements

Published by

Jeffrey R. Woolf

רב, היסטוריון של ימה"ב והרנסנס, מנסה לנגן בכינור

One thought on “אמונה”

  1. אני מתיחס למה שכתבת: “איך ניתן לצוות, להכריח לאלץ בין להאמין במשהו? ניתן לצוות על מעשים, לא על רגשות.”
    דבר ראשון שלא הבינותי הוא: מה הקשר בין רשון ואמונות. ושנית – הבחלט אפשר לצצות על רגשות: לא תחמוד; ואהבת את ד’ אלקיך; לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ [דבריםכג,ח]; לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה’ [ויקרא יט, יז-יט]: וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם [ויקרא יט, לג-לד]:.
    וב”לא תחמד” אבן עזרא מסביר כיצד שולטים על המחשבות כדי להימנע מרגשות שמביאות לידי חימוד, וכן יש ללמוד על שאר המצוות שדורשות יחס מסוים.

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s